Search

על יומולדת האטה ווואבי סאבי


חלק מהסיבה שהקמתי את לוס זה בעצם ההבנה שצריך להאט,

להתחבר לטבע,ולזכור מה חשוב באמת בחיים.

בסופש יומולדת ה-30 שלי שהיה ממש עכשיו החלטתי במקום לעשות מסיבה גדולה או רצף חגיגות מטורפות, שאני רוצה להתנתק ולהאט.

אני רוצה לקחת לעצמי פסק זמן קטן מהמירוץ הבלתי נגמר בו אני נמצאת.


בתמונה אני בבקתת הוואבי סאבי לבושה באוברול המשוחרר של לוס.


לפני כשנתיים סיימתי את לימודי התואר שלי בבצלאל, לימודים של 4 שנים אינטנסיביות מאוד. תוך כדי השנה האחרונה והמשמעותית ביותר לתואר הגיעה הקורונה למציאות שלנו ונאלצתי להתמודד איתה תוך כדי שאני עובדת על הפרויקט, באותו רגע הכי משמעותי בחיי. משהו שם בתקופה הזאת זיקק את האמת שלי, את מה שאני ומי שאני כמעצבת, כבנאדם, כאילת.

הפרויקט שלי עסק ביצירת חיבור מחודש בין הטבע לאדם. בתוכו יצרתי רצפים של חומרים ופיתוחים טקסטילים טבעיים ומלאכותיים המשולבים יחד, כדי להראות ששני האורגניזמים האלה תלויים האחד את השני. בתכלס, אנחנו צריכים את הטבע הוא יוכל להמשיך להתקיים כאן גם בלעדינו, אך אנו לא נצליח לשרוד בלעדיו. הוא המקור שלנו להכל, ממנו נוצרנו ואליו נחזור והוא כאן כדי לתת לנו את כל הדברים הנדרשים לקיומינו. מבחינתי הגיע הזמן שנכבד אותו, נחבק אותו ונהפוך אותו להיות חלק מהשגרה שלנו ולא רק עוד תחביב לסופי שבוע, אלא ממש דרך חיים.


במחקר שלי נחשפתי לדרך חיים הנקראת ביופיליה ונסחפתי לתוכה. הביופיליה אומרת שכל זמן שאנו בטבע, אנו רגועים ושלווים יותר והוא פשוט עושה לנו טוב. מפחית לחץ, חרדה, מחלות וכו'. גם הביופיליה מתחברת לתנועת ההאטה מבחינתי, היכולת להעריך את הטבע, למצוא דברים בפשטות שלו, להכניס אותו לבית שלנו כדי שנהיה עטופים בו. הכנסת חומרים טבעיים, מוצרים טבעיים, מאכלים מן הצומח ועוד. זוהי דרך חיים בה אנו עושים כל דבר בקצב הנכון לו, מתענגים על הזמן במקום לספור לאחרו בלחץ, בו אנו מעדיפים איכות על פני כמות ולומדים להעריך מה חשוב לנו ומה פחות.

לדוגמא, נעדיף לגדל את האוכל שאנו אוכלים, או לקנות מחקלאות מקומית ואיכותית ולבשל בעצמנו, אותו הדבר ברכישת מוצרים לבית שיהיו נחוצים באמת ולא כל גחמה קטנה לרוץ לקנות כי ראינו פרסומת. לשבת לחשוב האם אני באמת צריך את זה ואם כן, לבחור במוצר איכותי שיאריך לאורך זמן עדיפות לייצור מקומי ומחומרים טבעיים. כל אלה הם קווים מנחים התחלתיים לאנשים שמאטים בחיים, כמוהם גם אני, כל דבר נעשה בהדרגה ובתנועה שנוחה לי וטובה לי ומרגישה לי נכונה לאותו רגע.


בשנה האחרונה נכנסתי לאיזשהו טראנס של להיות בעלת עסק קטן ועצמאי. נכנסתי לבועה שאני עוד לא יודעת אם היא לטובה או לרעה אבל היא סוג של מציאות חדשה בשבילי, בה אני מרגישה שהרבה דברים מההאטה שאני רוצה לחיים שלי לא יכולים לקרות. כי שאת בעלת עסק אופנה מקומי וקטן הכל צריך לקרות במהירות מטורפת מאחורי הקלעים.


זה מתחיל מהמרדף העונתי של האופנה,

לייצור קולקציות קטנות כגדולות,

לעבוד מול אנשי מקצוע,

להכשיר עובדות,

לנהל לו"ז שאף פעם לא מספיקים בו כלום,

להכיר אנשים חדשים,

ללמוד מלאאא דברים חדשים,

איך לנהל עסק,

איך להקים אתר,

איך לעבוד מול חנויות,

מיתוג,

שיווק,

תכנית עסקית,

איך להפוך כל דבר למצליח,

איך להתעסק מול לקוחות,

איך לדעת להגיד לא!,

איך להפריד בין החיים המקצועיים לחיים האישיים,

איך לדעת מתי לוותר על עצמי,

על מי שאני למען מטרה גדולה יותר,

למען לקוחה מדהימה,

איך לדעת לא לקחת כל דבר ללב,

איך להבין שכל דבר מגיע בזמן שלו,

איך להיות סבלנית וללמוד לחכות שדברים יתפתחו ויגדלו.


איך להכיל דברים של אנשים אחרים,

להיות תומכת,

להיות בת של,

להיות בת זוג של,

להיות אמא של,

להיות חברה של

להיות עוד מלא דברים שהם לא קשורים בכלל לעסק הם פשוט החיים שקורים תוך כדי שאנחנו חיים בעצם ואת כל זה להוסיף את זה ללוז המטורף.


בקיצור אני חושבת שהבנתם פחות או יותר ושמי שקוראים את זה מתחברים או חושבים שאני בכיינית אבל זאת לא הפואנטה.


הפואנטה היא שאיך אני מצליחה להאיט בתוך כל הטירוף הזה?



הסופש האטה הזה בא לי בול במקום.

הייתי במקום מדהים שדיבר כל כך חזק את האמונות שלי בלי שבכלל חשבתי שהוא יתקשר לי ככה עמוק למחשבות.

הייתי עם הבנאדם האחד האהוב עלי ביותר ברוגע ושלווה וכמובן באיחוד מדהים עם הטבע.

ופשוט לרגע נרגעתי.


בשבוע שלפני הרגשתי ממש לא טוב ומי שקרוב אלי ידע את זה, פשוט הגוף שלי קמל לתוך עצמו ולא היה לי טיימינג יותר טוב לסופש רגיעה.

הגענו לביקתת הוואבי סאבי של שירה, שהיתה מופלאה לא פחות מהמארחת.

דבר ראשון המקום עוצר נשימה, בכל פרט של עיצוב, מתקשר ומעביר את הוואבי סאבי. המקום מתאחד עם הנוף שנשקף מהחלון שהוא בעצם רוב הקיר הפונה אל החוץ, אותו משלימים חומרים טבעיים אמיתיים, המון עץ מלא, ריהוט ממוחזר כמו ספת וינטג' מחודשת.




שניה על וואבי סאבי-

וואבי= קשור למציאת יופי בפשטות, לעושר רוחני והשלווה שבניתוק מעולם החומר.

סאבי= קשור יותר לחלוף הזמן, לאופן שבו כל הדבריםגדלים ומתפוררים ולאופן שבו ההזדקנות משנה את המראה שלהם.

עפ״י בת׳ קמפטון.


אחרי שנחתי וספגתי מהטוב והרוגע שהקיפו אותי, אני מרגישה ששוב זה מה שאני רוצה בחיים שלי. אני נזכרת לדייק לעצמי דברים שרצים בראש שלא פוסק ממחשבות. אני יוצאת מחוזקת ומואטת לעתיד בו אני משלבת את העסק עם ההאטה. בו יש גם אותי וגם אותו אנחנו אחד אך לפעמים אנחנו צריכים הפסקה אחד מהשני, אנחנו לומדים אחד את השני ובעיקר אני לומדת איך לשחרר אותו לפעמים ממני, כדי שאוכל לחיות. אני עוד בעיכול של הדבר הזה אני לא יודעת חד משמעית מה זה אומר על לוס ומה הצורה החדשה שהוא יקבל תוך כדי תנועה. אני רק יודעת שאני רוצה וצריכה להאט יותר כדי שיהיה לי טוב תוך כדי שזה קורה ואני מאמינה שזה יעשה גם טוב יותר למוצרים של לוס וללקוחות המדהימות שלי.


אז יש לכן למה לחכות ותוך כדי תנועה אני בטוחה שאספר לכן על איך אני מאטה ומה אני משנה ומקדמת ומביאה לכן ממני ומלוס. ואני דיי בטוחה שתאהבו את זה.


אוהבת,

אילת מלוס.

30 views0 comments

Recent Posts

See All